לכל אדם משקל חשוב בריפוי עצמו, בהכרה שלו את החוכמה הטמונה בגופו ובנפשו, ביכולתו לעורר את משאביו הפנימיים, בראייתו הבהירה והישירה, במודעותו לתהליכים בהם הוא לוקח חלק, בפתיחותו לשאול ולחקור את הנוגע אליו, ועוד. הגוף והנפש מעודם לא נפרדו. השפעתם זה על זה מעוגנת היום יותר מתמיד במחקרים ובממצאים המאששים זאת. כשאנו מאזנים את גופינו אנו זוכים לאיזון גם בנפשינו, וההפך. השאלה אם יש בכוחה של תודעתינו לשנות את גופינו הופכת כיום כמעט מיותרת. המדע יודע לספר לנו כיום כי כולנו חלק משדה אנרגיה עצום או משדה של מידע שבו הכל קשור בכל, כזה המכיל בחובו את כל המציאויות האפשריות והמשפיע עלינו ביצירת מציאות חיינו. מחשבה אכן מייצרת מציאות והשלכותיה על הגוף שלנו תואמת את אופייה. כשאנו מאמצים מחשבות על שגשוג והתפתחות גופינו נענה לכך באנרגיה ובהרמונייה, וכשאנו מאמצים מחשבות מחלישות וטורדות, גופינו נחלש ועולים מתוכו המכאובים. רוח האדם כרוכה גם בגופו וההפך. אדם מאוהב הופך בין רגע לגיבור על היכול לטוס אל השמיים, לקטוף משם זר פרחי עננים לאהובתו ועוד להספיק בדרכו לעשות, קניות וסידורים. אדם נעלב לעומת זאת, יכול ברגע אחד לאבד את כל חיוניותו ולברוח הרחק אל ארצות הניכור והאיבה. די במבט אחד וקצר בפניו של אדם לא מוכר בכדי ללמוד על עולמו הרגשי ועל אופיו. זכרונותינו ותלאותינו רשומים וחקוקים על פנינו באותיות של קידוש לבנה. בעישון אנו פוגעים פגיעה ישירה בגופינו ובנפשינו כאחד. מעשנים רבים אינם מעלים על דעתם תחילתו של תהליך גמילה משום שאין בהם את האנרגייה הנדרשת לתחילתו של תהליך שכזה, פגיעתם בנשימתם כמוה, כפגיעה בנשמתם.