מציאות חיינו הדואליים, פורסת לפנינו את המנעד הרחב ביותר, המתקיים במרחב שבין שני הפכים או שני ניגודים. היא מציבה אותנו לפני אינספור בחירות אפשריות. הבחירה לעשן למשל היא בחירה אחת מתוך מליוני בחירות אחרות שעמדו ועומדות לפני המעשן. בין השחור ללבן נפרסת סקאלה אין סופית של גוני ביניים. המוות מצידו מעניק לחיים את משמעותם. הריק והמלא נעים זה לתוך זה מתמלאים ומתרוקנים, הגוף והנפש מקיימים ביניהם מליארדי נקודות מפגש, הטוב והרע מעולם לא ניתקו זה מזה למרות שאנו בני האדם פרסנו ביניהם אינספור נקודות מבדלות. קיומו של כל דבר בעולמינו על מימדיו השונים, תלוי ומוגדר לרוב באמצעות המנוגד לו אם באופן מובהק וברור ואם כרעיון משלים. וכפי שהגדרתה של מילה תיתכן רק באמצעות מילים אחרות, כך גם הגדרתה של התפיסה תיתכן רק באמצעותה של תפיסה חלופית. השלם וחלקיו הם דוגמא מופלאה להבנת עקרון הדואליות והשפעתו על איכות חיינו. יש בנו חלקים רבים הסותרים זה את זה ומקיימים ביניהם עימות. במבט ראשון אינם ניתנים לגישור. קבלתינו את כלל החלקים כחלק מהשלם שאנו, מציבה לפתע כל חלק במקומו ובהרמונייה עם האחרים. כשאנו מבדלים עצמינו מהסביבה ושוכחים את היותינו חלק בל יינתק משלם גדול ורחב יותר, אנו גוזרים על עצמינו חיים צרים ומוגבלים. אנו נושמים בגבולות מחניקים במקום לנשום אל השלם כולו. הימצאותם של שני הפכים וקיומם של עקרונות בסיסיים מנוגדים הנפרסים לאורכם ולרוחבם של חיינו, חושפים לפנינו מנעד הולך ומתרחב של בחירות העומדות לפנינו בכל רגע ובכל מימד קיומי. כל בחירה נושאת בחובה כוח ומטען שיש בכוחם לשנות ולאזן בנו חלקים. המעשן עשה בחירה! לרוב בחירה שהרחיקה אותו מהאמת שלו עצמו. בחירתו לא נבעה מתוך רציונאל מפוכח אלא מתחושת הבטן ומהמהות הסובבת אותו. כשאנו קשובים ופתוחים למנעד האפשרויות העצום המתקיים בין אינספור הקצוות שלנו אנו למעשה מתפקדים כסונאר הסורק את השטח בנסיון לזהות משפיעים. מעשן יקר! אין טוב ורע, יש רק בחירה שמובילה למקום שסימנת. הבט מזרחה והבט מערבה, חוש במצפן הפנימי שלך, הקשב רוב קשב לאני העליון שלך ועשה את בחירותיך באומץ לב.