בהתמרה או באלכימייה, אנו מבצעים המרה של אנרגיה אחת באחרת. אנו מתיכים את הקיים ומקימים מתוכו תצורה חדשה ואחרת. התמרה במובנה הפשוט היא שינוי או במקרים מסויימים מטאמורפוזה, המתייחסת למעבר מצורה לצורה. המושג התמרה משמש במקורו לתאור תהליך התגבשותם מחדש של סלעים כתוצאה מהלחץ והחום שבמעבה האדמה. המושג אלכימייה עוסק בכימייה של מתכות. מילים אלו משמשות בין השאר להדגשת תהליך של השתנות שמבצע אדם בעולמו הפנימי. כל הנקרה בדרכינו החל ממפגש אנושי וכלה במחשבה סתמית, צופן בחובו מידה מסויימת של אנרגייה. האופן שבו נגיב לדבר נגזר מהאופן בו התנינו את עצמינו להגיב אליו בעבר. כשילדיי נולדו ובגרו, התבוננתי בשלבי צמיחתם. לא אחת, נחרדתי מהמחשבה שילדיי יחוו חלילה משהו, ממה שחוויתי אני בילדותי. התלישות הרגשית, העדר החום, האלימות וההשפלה. תחושה זאת התחזקה בי כשנחשפתי לסיפורים קשים, על ילדים וילדות, הגדלים בתנאים קיומיים בלתי אנושיים. האם ניתן לשקם חיים, שהוכתמו בתקופות ילדות קריטיות, בהן מתעצבת הנפש? דעתי הנחרצת היא שניתן גם ניתן. כוח החיים, מצייד אותנו בכל הכלים הנדרשים לשם כך. האמנתי בזאת כל רגע בחיי הבוגרים, הרבה טרם הכרתי מושגים, המבארים זאת. פעולת ההתמרה, היא פעולה חמקמקה, אך מרגע שהבנת את דרכה, היא תעמוד לצדך. זוהי אינה רק הלוגיקה, כי אם התחושה בכלליותה. עובדתית, כל יום בילדותי, הפך יום מבורך, שניתן לי ביושר למשמרת. כל רגעי ילדותי, בעיקר הקשים שבהם, הפכו עבורי אוצר של אמת. רגעים רבים שאנו מגדירים כשליליים בחיינו, נושאים בחובם אוצרות. יש בהם כוח מניע, בדמות הבנה או צו לפעולה. יש בכוחם לבנות בנו, תפיסה איתנה יותר. הם נושאים עבורנו אהבה. הם יוצרים עבורנו קשב שונה, המזמן בדרכו, נקודות מבט מניעות. עצם הידיעה ששם, במקום שיש בו פגיעות, נמצא גם מרכיב של הבנה, הקלה והתבוננות או לסירוגין צופן לפעולה, מקל על האופן, בו אנו חווים אכזבות וכשלים, מלכתחילה. מעשן יקר! הבט בתוצאות של דברים ולא בנראות שלהם, האם אתה אדם שמח על היותך מעשן? האם נראה לך אפשרי שבמקום סיגריה, תשב עם עצמך בנחת ותחוש בקרן שמש מלטפת, מבלי לרצד, על מסך החיים שלך?