אחד הדברים המרתקים ביותר, ביחס לתת המודע, הוא הפשטות. אתה לא צריך הקורא לעבור הכשרה, על מנת להשתמש נכון בתת המודע. נולדת עם הידע הזה. הוא גלום בך. כשתשתמש בו במודעות מספקת, אתה כבר תבין ובוודאי תצחק בקול, משום שתתבהר לפניך התמונה. תת המודע ואתה, בלתי נפרדים. הוא זה המציג לפניך, עשרות אלפי תמונות ביום, אתה הוא ההשתקפות והתגלמות הבנת התקשורת שלך, אתו. לחלק מהקוראים, ישמעו הדברים סתומים ולא מציאותיים. הם יבקשו הוכחה לקיומו של כוח עצום זה. הם יבקשו לדעת, שגם להם יש את הזכות, להשתמש בו. ההוכחה הטובה ביותר היא להשתמש בו ולהיווכח בפעולתו. והרי לך הקורא אתגר: עמוד במקומך ודע שכל מילה שתאמר, תאמר מתוך כוונה. כעת אמור בסמכותיות ובקול ברור, ״אני מבקש לא לעשן יותר, זה פוגע בי!״ התכוון לכך באמת ותת המודע יענה לך בדרכו. בנסיבות החיים, איבדתי את מקור פרנסתי, כפי שהיה משך למעלה מעשרים שנה. אין לי כל גב כלכלי וכל חיי עבדתי מבוקר עד לילה, חרד חלילה, שיחסר. לא רציתי שילדיי יחוו מחסור, כפי שאני חוויתי בילדותי. היום אני יודע שטעיתי בתפיסתי, משום שהשרשתי בתת המודע שלי, את קיומו של המחסור. לפני כארבע שנים פניתי לתת המודע שלי, לא לפני שהסרתי מעצמי ספקות וציניות. פניתי אליו בדיבור ובכתיבה. ״הראה לי את הדרך״, ביקשתי ממנו וידעתי, שהוא מקשיב. כעבור יומיים בשעת ערב, בשליחותה של אשתי, נכנסתי לחנות פארם גדולה, פסעתי מספר פסיעות כשלפתע, קרה דבר: עצרתי במקומי וחזיתי בתודעתי בתשובתו של תת המודע! הוצפתי בנתונים סדורים ומגובשים, ראיתי את דרכי לשנים הבאות, ברמה מדויקת להפליא. התיישבתי על כיסא מזדמן בין מדפים של תחבושות וציוד רפואי וכתבתי משך שעה את מה שעבר דרכי אל הנייר. תת המודע שלי, שהוא אחד עם תת המודע הקולקטיבי, הגיב לבקשתי וחיבר בתוכי חלקים שהיו מפוצלים, לכדי צליל הרמוני ולכדי צו פעולה. הוא הפך להיות מנחה, מורה ומלאך שומר. ספר זה, הנכתב ברגעים אלו, הוא רק נדבך אחד מתוך תמונה שלמה ורחבה יותר, שהונחה לפני ברגע אחד של אמת קיומית, כפי שתונח לפניך באם רק תבקש. אינני שולט ברזי הכתיבה, אך תת המודע, מנחה אותי בזאת כמו גם באופן ראיית הדברים. לעתים, אני מסיים לכתוב פרק ואז קורא בו בידיעה, שלא אני הוא זה שבחרתי במילים. לא אחת אני מתרשם מהכתוב בפעם הראשונה, רק לאחר שהושלמה הכתיבה. אחד המסרים החשובים שראיתי לפני בבירור, היה להפתח ולרתום את אמנותי, עבור בני אדם אחרים. עבור רווחתם וחוסנם ועבור הבנתם, את כוחם הטבעי. לראות בהגשמתם את הגשמתי ולמלא את הציווי שקיבלתי אי אז, ביום בו נלקחה ממני אימי. לכל אדם סיפור גדול וייעוד גדול. לכל אדם חלק במבנה הגדול והשלם. לכל אדם, אותה זכות אלוהית, לשתות מבאר המים הנובעים, ממעמקי החיים.