כללי
Remembering
הדרך הטבעית להפסקת עישון
אוצרות
כל מה שחשוב למעשן לתהליך ההזכרות
מה נחוץ לו למעשן על מנת לחולל שינוי בחייו? מתוך נסיוני ונסיונם של מעשנים רבים, כל נושא שמרכיב את הדרך הטבעית להפסקת עישון, הוא בעל כוח מאזן, המעורר בדרכו, את תהליך ההזכרות בקרבו של המעשן טרם שייגמל. הטמעתם והבנת ערכם של הנושאים בחייו של המעשן, תלויים במעשן עצמו ובגילויים שישקפו לו, את מארג חייו. הנושאים השונים נכתבו כסקריפטים וכמאמרים קצרים, על גבי כרטיסים וספרים וכן במדייה הדיגיטלית. בהמשך יופיעו כסרטוני הדרכה ובתצורות שונות, של מוצרי חווייה. רוח האדם תשוב ותעלה מתוכו של המעשן, רק מתוך שיבתו להיות היוצר של חייו. ובהתמסרותו ליצירתו את חייו החדשים ילמד המעשן לזהות את הכוחות העומדים לרשותו. המעשן ישאב כוח רב מיכולתו של הדמיון היוצר, בביסוס האידיאל שהוא חפץ בו, הוא ילמד להזין את תת המודע שלו ברצונותיו ולהכיר במסתוריות האופפת אותו מכל עבר. הוא ילמד על כוחה של המילה ועל עוצמתה של המחשבה, בתעול חייו. הוא יתוודע לקשר גופנפש ויבין את כוחה של הדואליות בניתוב עוצמותיו. המעשן ירכוש כלים מאזנים שישפיעו על הלך רוחו ועל קשיבותו. הוא יבין את עוצמתה של הנשימה בחייו ולא ישוב לפגוע בה יותר, הוא יפנים את יכולתו להתמיר בחייו את האנרגייה המצוייה בסביבתו הפנימית, ילמד לזהות את הכוחות הפועלים עליו וכיצד לתמרנם, לתועלתו. כלל הנושאים מובאים בשלב זה באופן תמציתי אך באופן בו יוכל המעשן לחולל באמצעותם כל שינוי ותהליך. המגמה היא הרחבתם המתמשכת של כלל הנושאים והנגשתם למעשן תוך חיזוק המרכיבים המשפיעים שבהם כמו הבנתם הלכה למעשה.
כללי
האדם הנעלב
עד כמה העלבון מסוכן
חשוב לכולנו בני האדם, מה חושבים עלינו. אנו לא מעוניינים לבזות את עצמינו. אנו לא רוצים להיות מושא, ללעגם של אחרים. אנו לא רוצים שיעלבו בנו. ובכלל, חשוב לנו שיעריכו ויכבדו אותנו. הדימוי העצמי שלנו, נוגע לכל היבט בקיום הבסיסי שלנו ולעיצובה של זהותינו. אנו נגן עליו בחירוף נפש, אם צריך. הפחד לשמנו הטוב משמש לנו כזרקור, המנחה אותנו באלפי החלטות שניקח, גדולות כקטנות. כשאדם נעלב, הוא חש פגיעה קשה, במרכז ההוויה ובמרכז החיים שלו. כל החבלים המעגנים נמתחים, רגשות מגיחים ,מתנגשים ,מדחיקים ,סוערים ,האדם הנעלב מסוגל ,להחריב עולמות. האדם הנעלב אחראי, לעוולות רבות ולנקמות רבות. האדם הנעלב אחראי ,לחורבנן של אימפריות ותרבויות רבות, בהיסטוריה האנושית .לא כדאי להעליב אדם ,הוא הופך מסוכן ביותר. חברינו הקרובים ,עולבים בנו .בני משפחותינו ,עולבים בנו. נסיבות ,מותירות אותנו נעלבים .האנשים הקרובים אלינו , אלו שאנו חשופים ופגיעים למולם ,עולבים בנו .אדם שנדחה ,נעלב .אדם שהורחק ,נעלב .אדם שהוכתם ,נעלב .אדם שלא כובד ,נעלב וכשאדם נעלב ,הוא חשוף ופגיע ,כחייה לכודה. אדם שליבו ופיו אחד ,לא ייעלב בקלות .אדם שליבו ער לרגשותיהם של אחרים ,לא ייעלב בקלות .אדם שחולק , שמעניק מעצמו ,יהיה הרבה פחות חשוף ופגיע. אך כמו הכעס והפחד ,גם לעלבון יש שיעור חשוב ללמד אותנו ,על קבלת עצמינו כפי שאנו ועל קנה המידה שלנו בשיפוטיותינו ,על מחויבותנו להתפתחותנו ועל הבנת ההדדיות שבקשרינו ,על הקלילות הכה חשובה ועל הפלא השברירי ,הקרוי חיים.
תעתועי העישון
כשהעישון חדל להיות אופצייה
הגמילה מעישון, נתפסת כקשה ביותר ולפעמים כבלתי אפשרית. תפיסה זאת שהשתרשה בתת המודע הקולקטיבי, מזינה את עצמה בצורות רבות, כשחלקן הלא מבוטל, הוא מגמתי. התוצאה ההרסנית של תפיסה שגוייה זאת היא אלפי בני אדם, המשוכנעים כי אין בידיהם את הכוח והכלים להגמל מהרגל העישון, כשלמעשה, יש ביכולתם לסלק אותו בהינף יד ובתוך פרק זמן קצר ביותר, אם רק ירצו בכך. באותה מידה, יש באמתחתם כלים רבים שאינם מכירים, למצא בעזרתם חלופות לעצמם הלא מעשן. אין מדובר כאן על הרתמותו של כוח הרצון, משום שכוח הרצון שלנו אינו עומד בפני עצמו, אלא כפוף למטרותינו ולכוונותינו בלבד. אנו מעשנים כדי להתגבר על הדאגות, הקשיים והתסכולים, שמציבים לפנינו החיים. באמצעות העישון והניקוטין, אנו מתמודדים ביתר קלות עם מצבי לחץ, שולטים על העוררות שלנו, מצליחים להתרכז ואפילו חשים אופורייה קלה. אלא שבכך אנו מזניחים ומוותרים על יכולותינו הטבעיות, לאזן בהווייתינו היבטים פיזיולוגיים ומנטליים כאחד. נצחונה של כל תשוקה, שזירתה היא העולם התחושתי, נעשה על ידי שימוש בחוקיותו של הכוח הנגדי - תשוקה כנגד תשוקה. אדם קרוב לליבי עישן משך 50 שנה, למעלה משתי חפיסות ביום. ביום בהיר אחד התבשר, כי אחד מעורקיו נסתם וכי נשקפת סכנה לחייו. הוא חדל לעשן מייד, ללא כל קושי וללא כל ייסורי גמילה. התשוקה החזקה יותר ניצחה. תשוקתו לחיות היתה חזקה יותר, מתשוקתו לעשן. בשיחות עם מעשנים רבים, שנגמלו בכוחות עצמם וגם עם כאלו שפנו למסגרות שיסייעו להם בכך, עולה כי מרביתם, בחרו וראו בדמיונם חלופה אחרת וברת מימוש, על פני העישון. חלקם נחשפו לחברים ומכרים, שחלו ואף מתו מנזקי העישון והיתה לכך השפעה גדולה, על גיבוש רצונם. נגמל המצהיר בפני עצמו פעם אחר פעם, כי אינו רואה יותר את העישון כאופצייה עבורו, לא יתקשה בתהליך הגמילה וגם לא אחריה. זאת היתה אגב הצהרתי החזקה ביותר, כשנגמלתי.
האדם התעורר ונבהל מהמציאות
זהו סיפורו של יהונתן ,חבר שחדל לעשן לפני כ-15 שנים.
הוא השתמש בדמיונו הטבעי ואלו מילותיו: "ישבתי מחוץ לבית, סגרתי את העיניים חזק ודמיינתי עצמי, שוכב במחלקה אונקולוגית. הרופא, רוכן מעלי ואומר, אם היית מפסיק לעשן בזמן, היית יכול לעשות את הטיול שכה השתוקקת ולהגשים את כל החלומות שלך. חבל שהגעת אלינו עכשיו ,כשמאוחר מידי." הפסקתי לעשן, דקה אחרי שדמיינתי זאת! ידעתי שזה הזמן! לא נמשכתי לסיגריה אפילו פעם אחת! נעלמה לי כל התשוקה לעשן! היא נעלמה גם מהחשיבה שלי!
תהליך הגמילה
תהליך שונה ממה שהכרת
תהליך הגמילה גְּמִילָה מֵעִשּׁוּן הִיא לֹא מַאֲבָק בָּרֹעַ. הִיא תַּהֲלִיךְ לְמִדָּה, הִיא וִתּוּר עַל מִשְׁוָאוֹת בְּדוּיוֹת, הִיא תַּהֲלִיךְ פְּנִימִי, הַמְגַשֵּׁר בֵּין כּוֹחוֹת מְנֻגָּדִים. הִיא תִּרְגּוּל מִבְנֵי חֲשִׁיבָה חֲמַקְמַקִּים, הִיא יְצִירַת אַלְכִימִיָּה וְהַתְמָרָה, הִיא הֲזָחָתָם שֶׁל הַרְבֵּה חֲלָקִים הַמַּרְכִּיבִים שָׁלֵם הַרְמוֹנִי. הִיא בְּעִקָּר, הַתָּרָתָם שֶׁל פְּקָעוֹת זִכָּרוֹן, הַכְּרוּכִים זֶה בָּזֶה, עַד כְּאֵב. וְהִיא מְצוּיָה אַף הִיא, מֵעֵבֶר לַמִּלִּים. הַוִּתּוּר עַל הַמְדֻמֶּה וְהַבְּחִירָה בַּמָּקוֹר וּבַטִּבְעִיּוּת, הֵם צָעַד שֶׁמַּבְשִׁיל אֵצֶל כָּל אָדָם בִּזְמַן מִשֶּׁלּוֹ וּבַהֲבָנָה וְאִינְטוּאִיצְיָה שֶׁהִנֵּה זֶה הָרֶגַע, הִגִּיעַ.
התשוקה החזקה מבין השתיים
היא שתנצח
כיצד תשוקה אחרת יכולה להפוך לכוח נגדי?
עישון מוגדר כתשוקה, ההופכת עם הזמן להרגל המכה שורשים, עד כי נדמה שאין חלופה אחרת. האדם המבקש להיגמל מתבקש לעשות מאמץ ולהשתמש בכוח הרצון שלו. אך אין טעות גדולה מזאת, משום שהרצון של האדם כפוף מילדותו למערכת אמונותיו, המשתרשת ומתוחזקת ע"י צידוקים, טיעונים והכחשות. האדם ברוב המקרים אינו בעליו של הרצון שלו. מול תשוקה אחת, יש להציב תשוקה אחרת ומנוגדת. התשוקה החזקה מבין השתיים, היא שתנצח. אדם שעישן שנים רבות ושלא היה לא "כוח רצון" לחדול מכך, ליווה את אמו שאושפזה בבית החולים. בביקורו שם, הוא נחשף לצנצנת זכוכית גדולה ובתוכה ריאותיו המפויחות, של אדם שעישן בחייו, כשהן מושרות בפורמלין. הוא זועזע מהמראה כה עמוקות והפסיק לעשן כבר בצהרי אותו יום. תשוקתו לחיים, ניצחה את תשוקתו לעשן. הער בעצמך את תשוקתך לחיים אחרים, על פני תשוקתך לעשן. ראה עצמך כמי שחדל לעשן וכמי שהוליד מתוכו חלופה ראויה. השתוקק לאדם שתיצור. היה מאושר מהעובדה, שבחרת לתעל את האנרגיות הרעות והתסכולים שהסתרת, למקום בו הם יצמיחו את האדם שתהיה. הדמיון היוצר שלך, יכנס מיד לפעולה, אם רק תבקש לו חלופה. אל תאבק בעישון כלל ואל תצהיר הצהרות, שאינך מתכוון אליהן באמת. שים את התשוקה החליפית בידיו של הדמיון, ראה אותה לפני לכתך לישון, בבא הרגע, תתעורר למציאות חדשה. בזמן שאתה מדמה, דייק בפרטים של מי שברצונך להיות. חוש במקום החדש והעתידי שלך, ראה עצמך מצליח ועומד בדברים שלא שערת בנפשך שתעשה. זכור כי במקום בו יש התניות לא נותר מקום לרצון החופשי, אל תאמין בקול האומר לך שאינך ראוי לשפע וטוב, מי שלא ראוי, הוא הקול המדבר אליך, זהו קולו של הספק.
בהעדר מורה ראוי
יש רק חסידים שוטים
הייה המורה של עצמך וגם התלמיד!
הבט בחיים שלפניך, ראה את החלקים והבן את השלם. אל תחכיר את אדמתך, לאנשים זרים. אין בכוונתי לפסול חלילה, את מהותו וערכו של המורה כמורה, אלא לעשות הבחנה, מי הוא המורה הראוי ביותר עבורך, בכל תחום בחייך. אני רואה בכך משמעות עצומה, לרווחת החיים שלך כאדם וכמעשן. כל התפיסות התבוניות וספרי הספרים שנכתבו בחיי האדם לדורותיו, אין בהם היכולת לחדור את קליפת החיים, שלא לאמר, את הבנת החיים הישירה. לפעמים נמצא ששוטה גמור, חי חיים משמעותיים ומלאים יותר, מכל מיסטיקן, פילוסוף, הוגה, קדוש, וכיוצא באלה. כל אדם, הוא המורה הטוב ביותר של עצמו! כל אדם, אם רק יניחו לו, ימצא נתיבים יצירתיים ויבנה לעצמו חיים משמעותיים. כל אדם, אם לא יעקרו אותו מאדמתו ומיכולותיו, יפעל מכח החיים שניתן לו ויהפוך את בניין חייו לשירה. אלו המכירים את נבכי החיים ומוכרים אותם בדמות הרצאות, סדנאות, ספרות מופת, קואצ'ינג וכיוצא בזה, הם סוחרים, ולפעמים סוחרים הגונים, אך את ההקשבה הפנימית, את הכוונה, והצמיחה המאוד אישיים שלך, תעשה אתה בכוח הבנתך ותפיסתך בלבד. כיצד יכול אדם חיצוני, לפסל את פנימיותך, מבלי לכפות עליך את פנימיותו? מורה טוב, הוא לא אדם ספציפי, אלא שורה של רשמים והשתקפויות, המזמנות לך בדרכן שיעורים, בכל פן של חייך. בכל יום ובכל מקום אליו תפנה, ימתינו לך שיעורים שנועדו עבורך. אתה המאסטר הגדול והעצום של חייך! אם לא תחכה למורה, תגלה את המורה שבך, וכשתגלה אותו, אתה תכבד אותו, תוקיר את דרכו ותשמח על היותו, עומד נכון לצידך ער וחומל. ואם בחרת! בחר לך מורה בעל לב גדול, שיש בו יראה כלפיך, שיש לו מבט חם וחדור הבנה, שכל רצונו הוא לאפשר לך למצא את טבעך, לסייע בידך לגלות את כמיהותיך הכמוסות ולעודד אותך להתפתח, על מצע של אהבה, עלי חסה, מעט לימון וקורט מלח.
בין המעשן ובין הלא מעשן הקיימים בך
נמתח ונפרש לו תהליך
היעד הוא התהליך!
תהליך הפיכתך ממעשן ללא מעשן על כל מורכבותו, קשור בקשר ישיר לציפיותיך ממנו. ציפייה לקושי תוליד קושי. וציפייה לחווייה מעצימה, אכן תהפוך אותו לכזה. זהו תהליך של ניסוי ותעייה, ויהיה יומרני לצפות את דקויותיו מראש, משום שהוא מאוד אישי. בתהליך הזה אתה תתוודע לכוחותיך ולחולשותיך כאחד, אתה תמצא עצמך מתיר קשרים מכאיבים, יתגלו לפניך דברים שהדחקת, יתעוררו בך קונפליקטים שתצטרך ליישב ביניהם. אל לך להבהל משום שלרוב, אתה לא תרגיש כל קושי ממשי, ולו רק משום שהווייתך תתלכד ותתעצם מעצם התהליך. וכמו בכל תהליך המבקש לשנות הרגלים, תמצא עצמך מביט במחשבותיך, מתעמת עם חלקן ומאמץ את חלקן האחר והמחזק, דמיונך יצייר לפניך את בבואתך העתידית, את האידיאה שחפצת להיות. אתה גם תגלה את כוחו של תת המודע שלך ותופתע מהרתמותו, לכל כוונת אמת שתנבע מעומק ליבך. הצהרותיך הפנימיות, יפתיעו אותך בעוצמתן. אתה תגלה את כוחן של המילים, אותן אתה מאמץ. אתה תגלה את האנרגיה המצוייה בכל ואת יכולתך האינטואיטיבית, להמירה לכוח מניע. אתה תבין את מהותה של הנשימה ואת יכולתך להשתמש בה לתועלתך. התהליך עצמו, אם לא תדחק בו ואם תניח לו להתרחש מעצמו, ילמד אותך גם על כוחה של אי האחיזה, ישיב לך את האמון בעצמך ובסביבתך, וינחה אותך במקצב, הנכון לך. ואם תשאל, כיצד אדע לעשות כל זאת? אל לך לדאוג, ניחנת בזה כבר מיומך הראשון.
